ערכה מתודולוגית:
פדגוגיה של
חשיבת עתיד

כתב: ארז ליבנה

1.4 היתרונות שבחשיבה על העתיד
• לאפשר תכנון קדימה
• לצמצם את האפשרות להיות מופתע ולא ערוך
• להיערך לסיכונים אפשריים
• לכוון ליעדים רצויים
• להימנע מיעדים בלתי רצויים
• מצפן לפיתוח כלים ותשתיות חדשות
• עדכון הבנת המציאות והמשגתה
• הכנה מוסרית לדילמות חדשות

חשיבה על העתיד אינה מהלך תיאורטי בלבד אלא מעשה תועלתני ופרגמטי. צפייה נכונה של תרחישים אפשריים, יכולה להקנות יתרונות רבים ואף להציל ממצבי ביש - לעיתים ברמה של להיות או לחדול.

חשיבה על העתיד מאפשרת לנו לתכנן את צעדינו בין אם בתוכניות ליישום מיידי בטווח הקרוב ובין בהכנת תוכניות מגירה ליום בו נזדקק להן. לרב היינו מעדיפים את הידיעה על פני ההפתעה וחשיבת עתיד מאפשרת לנו להיות ערוכים ומצמצמת את האפשרות שנהיה מופתעים ונגיב באופן לא מושכל או מבוהל ונשיג תוצאות עגומות.

חקר עתיד מאפשר לנו להיערך לבואם של סיכונים אפשריים - בין אם סיכונים צבאיים, מסחריים או משחקיים - שיש להקדים להם תרופה למכה, לפני שיהיה זה מאוחר מדי עבורנו.

"לא החזק שבמינים הוא השורד וגם לא האינטליגנטי שבהם, אלא זה המגיב ביותר לשינוי"

צ'ארלס דארווין, אבי תורת האבולוציה

חשיבת עתיד אינה רק טקטית, היא מצפן המנחה את דרכנו באופן אסטרטגי. היא עוזרת לנו לעצב יעדים רצויים - חברתיים, חינוכיים, אישיים או לאומיים - ומאפשרת לנו לחתור להשגתם. באותו אופן, חשיבת עתיד מאפשרת לנו לאפיין יעדים בלתי רצויים, וכך לתכנן תוכניות להימנע מלהגיע אליהם.

בחינת תרחישי עתיד מסייעת לנו לתעדף היכן להשקיע את מרצנו ואילו כלים ותשתיות עלינו לפתח על מנת להתקדם לעבר עתיד רצוי אותו עיצבנו. תכנון שכזה יכול להוביל אדם, חברה או מדינה להשקיע את מיטב מרצם בפיתוח טכנולוגיה חדשה, תשתית חדשה או מהלך רעיוני חדש.

חשיבת עתיד דומה לביקור בארצות בעלות תרבות שונה בתכלית מזו שלנו, זרותם של האירועים הנגלים לנו עשויה להיות מרתקת, מבלבלת ומאיימת ולו רק מפני שערכיה שונים מאד מאלו שאנו מקבלים כמובן מאליו.

משל התייר

 

חשיבת עתיד דומה לביקור בארצות רחוקות עם תרבות שונה בתכלית מזו שלנו

זרותם של האירועים הנגלים לנו עשויה להיות מרתקת,
אך גם מבלבלת ומאיימת

הסיבה: ערכיה שונים מאד מאלו שאנו מקבלים כמובן מאליו

ביקור תיאורטי בתרחישים זרים אלו מלמדת אותנו על המציאות הנוכחית שלנו ומסייעת לנו להסיר הטיות ערכיות ותרבותיות שעשויות להסתיר מעיננו אפשרויות שונות מהמוכר לנו וליצור מושגים חדשים ופוריים בחשיבה על העתיד ועל ההווה.

חשיבת עתיד עשויה להפגיש אותנו עם דילמות מוסריות וחברתיות חדשות שנסיון העבר לא הכין אותנו להתמודד עימן. יישוב דילמה מוסרית חדשה ללא הכנה מוקדמת ובעת התרחשותה, תסתמך לרב על שיקולים רגשיים או על תקדימים שמידת הרלוונטיות שלהם מועטה, ואילו חשיבת עתיד מאפשרת לנו להיערך רעיונית ומוסרית עם ההתמודדויות אלו בטרם יתממשו.

דוגמאות לדילמות מוסריות חדשות:   בשנת 1996 שובטה הכבשה דולי (שיבוט הינו תהליך של יצירת תאום זהה שאינו בן אותו גיל כמו המקור. דולי היתה תאומה זהה של כבשה אחרת גדולה ממנה ב-6 שנים) וזכתה לחשיפה תקשורתית רחבה. מאז שובטו סוסים, פרות, גמלים, צפרדעים, כלבים, חתולים וגם קופים. בהינתן כל אלו, האם יש ספק שניתן לשבט בני אדם? זוהי אינה עוד שאלה של היתכנות טכנית אלא שאלה מוסרית וחברתית, האם אנו מוכנים לשיבוטם של בני אדם, כולל יצירת שיבוטים של אנשים שכבר עברו מן העולם? ואם כן, את מי נתיר לשבט מתוך שרידים ביולוגיים שלהם? האם אמנים כמו אלביס פרסלי, מדענים כדוגמת אלברט איינשטיין, דמויות דתיות והיסטוריות כמשה רבנו ומוחמד, או חלילה צוררים ורוצחים כהיטלר וסטאלין? ואם נשבט אותם כיצד נתייחס לשיבוטים? הרי ילד ששובט מצורר כמו היטלר לא יהיה בעל הזכרונות או הידיעות של קודמו ויהיה נתון לגמרי לחינוך והסביבה שיקבל.
נכון להיום הדרך היחידה להביא בני אדם לעולם היא באמצעות לידה ברחמה של אשה. האם זה תמיד יהיה המצב? בבית החולים Children Hospital of Philadelphia  בשנת 2017 גודלו עוברי כבשים בתוך רחם מלאכותי למשך מספר חודשים תוך שהם מוקפים ומוזנים על ידי מי שפיר מלאכותיים ומתפתחים באורח תקין עד ל"לידתם" המוצלחת. מה יקרה ביום שבו נוכל לגדל תינוקות ברחמים מלאכותיים וחוץ גופיים?