ערכה מתודולוגית:
פדגוגיה של
חשיבת עתיד

כתב: ארז ליבנה

4.3 כשירות עתיד: ידע

הבוגר ילמד עובדות משמעותיות הנוגעות לעבר ולהווה ובמעגלי שייכות הנעים מן הגלובלי אל הקהילתי ואף האישי. על סמך עובדות אלו ניתן יהיה להקים נדבך ידע נוסף המעבד את העובדות ומעלה השערות לגביהן באופן שמפיק מגמות, מודלים ויחסי סיבה ותוצאה.

 

ידע הינו חיצוני ללומד ונרכש מתוך התבוננות בעולם וניתוחו.

לדוגמא, בחינת הקשר שמתקיים במדינות שונות בין מצב סוציואקונומי ורמת השכלה לבין תכנון המשפחה וצמצום הפריון, מאפשר להעלות השערות למודל הגורס ששפע כלכלי ורווחה גורמים צמצום ילודה והאטה דמוגרפית. למידת ההיסטוריה של עימותים צבאיים והאירועים שקדמו להם עשוי להצביע על הקשר שבין חוסר יציבות חברתי בתוך מדינה להתלקחות עימותים צבאיים עם מדינות גובלות.

הידע הנרכש נחלק לארבעה אשכולות:

דיסיפלינות הנוגעות לעבר (היסטוריה, מדע המדינה), להווה (מדע, טכנולוגיה, אקטואליה) ולמה שעשוי להיות (מדע בדיוני)

  • ידע בינתחומי:

ידע חשיבת עתיד הנובע מהשקת דיסיפלינות שונות כגון ניתוח מגמות טס"כפח (STEEP), והעלאת תרחישי עתיד

הבנה כיצד חושב חוקר העתיד

  • ידע תהליכי:

הכרת כלים ושיטות של חשיבת עתיד