ערכה מתודולוגית:
פדגוגיה של
חשיבת עתיד

כתב: ארז ליבנה

1.9 חסמים פסיכולוגיים
• רתיעה מעיסוק באי ודאות (חוסר נוחות)
• רתיעה מתרחישים הנתפסים כאיום (פחד)
• קושי לדמיין ולאמץ רעיונות חדשים (נוקשות מחשבתית)
• התייחסות לתחום כלא רציני וכמדע בדיוני (זלזול)
• קיומם של שרלטנים (אי אמון)

חשיבת עתיד אינה מהלך פשוט. מלבד היותה סדרת כלים שיש להכיר ולהתמחות בהם, היא אינה פשוטה ליישום מכיוון שהיא מחוללת באנשים רבים התנגדויות פסיכולוגיות שונות. חשיבת עתיד בהווייתה עוסקת בהיישרת מבט אל חוסר הודאות, אולם עצם ההכרה בכך שיש אי ודאות מחוללת לרב חוסר נוחות וחשש ועל כן עיסוק ממושך בה לאדם הלא מיומן יכול להיות מאמץ ולא נוח.

 

במהלך חשיבת עתיד תרחישים רבים נגלים לפנינו, חלקם עשויים להיתפס בעיננו כאיום, בין אם הם באמת מסוכנים ובין אם הם נחווים ככאלה דרך מסך הערכים שלנו. התגובה השגורה למפגש ראשון עם איום חדש הוא פחד ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בסדרת איומים חדשים.

 

טיבה של חשיבת עתיד הוא כמידת טיבה של העמקת המחשבה אל מחוץ לגבולות המוכר והידוע לנו, אולם אם נפגין נוקשות מחשבתית ונאחז ברעיונות וערכים מוכרים, נתקשה לדמיין רעיונות ותרחישים חדשים ואז נגזור על עצמנו עיוורון שלא מאפשר לנתח ולהיערך להם כראוי.

"אמת [מדעית] חדשה אינה מנצחת על-ידי שכנוע המתנגדים לה…אלא כיוון שהמתנגדים לה מתים בסופו של דבר וגדל דור חדש הרגיל כבר אליה"

הפיסיקאי מקס פלאנק

חשיבת עתיד לעיתים נדחית על הסף כבלתי רצינית, מדע בדיוני וחסר אחיזה במציאות. גישה שגורה זו מפגינה זלזול בעצם המהלך המחשבתי על העתיד ועל כן מקשה לגייס מחשבה רצינית ומעמיקה, גם אם מוגבלת בזמן, לחקר תרחישים עתידיים.

 

סיבה נוספת לרתיעה מהתחום נגזרת מקיומם המצער של שרלטנים המציגים מצג שווא של ידיעה לגבי העתיד וחוסר האמון בהם משליך גם על עיסוק זהיר ומדויק יותר אשר שואל ומנתח בצורה שיטתי לגבי העתיד.