על התלמידים חוקרי העתיד האישי להתייחס להשפעות אישיות על סיפור חייהם. שלושה גורמי השפעה הניתנים לניתוח בנקל ואשר עשויים להיות בעלי השפעה על העתיד האישי הינם: ¹המין חוקר העתיד האישי, ²הישגים ³ובריאות.

מינם של הבריות הינו נתון המקבל התייחסות נרחבת בסקרים דמוגרפיים רבים (למשל הלמ"ס) וכן במחקרים פרטיים, אקדמיים ואקטואריים.

מין אמנם הינו נתון מולד אך לו השפעה רבה על מהלך החיים וביחוד במגזרים בעלי ערכים שמרניים אשר מציינים מסלולי חיים מובחנים לגברים ולנשים (למשל, הציבור החרדי או הציבור המוסלמי-דתי). גברים ונשים במגזרים שמרניים עשויים לזכות לחינוך נבדל, הזדמנויות תעסוקתיות שונות, להקים משפחה בגילאים שונים (נשים בגיל צעיר ולעיתים בפער גילאים מבני זוגם) ולהיות נתונות למגבלות שונות (למשל אי שימוש ברכב).

ואולם, אף שבמגזרים שמרניים בולטים ההבדלים במהלך החיים של גברים ונשים, גם במגזרים ליברליים יותר ניתן לראות הבדלים ניכרים. מקצועות מסוימים מאוישים יותר על ידי גברים (למשל, חקלאות, בניין, פיסיקה) או על ידי נשים (למשל, עבודה סוציאלית, סיעוד והוראה), גיל הפריון של נשים גורם לנשים חילוניות לרב לבקש להקים משפחה מוקדם משמבקשים זאת גברים חילוניים, נשים רבות מעדיפות להשקיע בגידול משפחתן על פני קידום הקריירה שלהן, בחירה אשר מובילה להטיה בשכר הממוצע ובמוקדי ההשפעה שבידי גברים ונשים בהתאמה.

הישגים מקיימים מתאם (אך לא זהות) עם יכולות שונות: אקדמיות, ספורטיביות, אומנותיות, מוסיקליות, מתמטיות ועוד. בעוד שהישגים גבוהים משקפים לרב יכולת גבוהה, הישגים נמוכים עשויים להגרם על ידי סיבות מגוון ולא בהכרח מצביעים על חוסר יכולת. מסיבה זו נתוני הצטיינות הינם אינפורמטיביים יותר לחשיבת עתיד אישי מנתונים על אי-הצלחה.

הצטיינות אקדמית של תלמידים חוקרי עתיד אישי יכולים להשתקף בבחירה במגמות לימוד תובעניות, השתתפות בתוכניות מצטיינים, איתור כמחוננים, זיהוי כעילוי או כתלמיד-חכם וכד'. הצטיינות אקדמית לרב מאופיינת במדד ה-IQ, במוטיבציה גבוהה להצלחה בלימודים, או גם וגם.

פרט להצטיינות אקדמית, תתכן הצטיינות אוריינות אשר מוכוונת למיומנות מסוימת אשר ניתנת לרב לפיתוח והתמקצעות כבר בגילאי הילדות והנעורים ולפני רכישת מקצוע בהשכלה גבוהה, למשל: ספורט, אומנות פלסטית, שירה, מוסיקה, יזמות עסקית וכד'. הצטיינות אוריינות לרב מתבטאת בזכייה בפרסים ותחרויות שונות מול מצטיינים דומים.

להצטיינות עשויה להיות השפעה משמעותית על העתיד האישי. היא עשויה לפתוח אפיקים אקסקלוסיביים המקיימים מיונים ולהתקבל למשל ליחידה צבאית טכנולוגית או עילית, למסלול ספורטאים ומוזיקאים מצטיינים בעת השירות הצבאי, לפקולטות באוניברסיטאות או לישיבות בהם יש רף מיון גבוה, לתוכניות לקידום יזמים מצטיינים, משרות נחשקות וכד'. כל אלו מהווים בתורם גורם המגדיל את הסיכוי להתקבל בעתיד למסגרות אקסקלוסיביות נוספות, וכך מצטיינים מסוימים מנהלים פרקי חיים השזורים בתוכניות הפתוחות בפני מעטים.

נהוג בקרב אנשים בריאים להתייחס לבריאותם כאל מובן מאליו ואולם בריאות הינה אחד הגורמים המשמעותיים ביותר בחיינו. עתידו האישי של אדם מושפע במידה ניכרת מבריאותו הפיסית והנפשית. תחלואה עשויה להערים קשיים על סיפור חייו של אדם, אולם גם עשויה לחשל בו את התעצומות הדרושות להתמודד עם הקשיים שמזמנים החיים באופן מיטבי. אדם יכול לסווג את בריאותו ברצף: ¹בריאות, ²חולי (אשר ניתן להחלים ממנו, כולל חולי מסכן חיים. למשל גידול סרטני), ³חולי כרוני (חולי לאורך החיים, למשל תסמונת גנטית או אלרגיה מסכנת חיים), ⁴ונכות (אדם המוגבל בגין מחלתו, למשל קטוע רגליים או חולה בסכיזופרניה).

לכל מחלה מאפיינים שונים בהווה ובעתיד (פרוגנוזה), אשר כוללת השפעה על איכות ותוחלת החיים ותחלואות משנה (קו-מורבידיות). חולי משמעותי עשוי להוות קושי בתחום התעסוקתי, בכינון קשר זוגי ולעיתים אף בהעמדת צאצאים. ניתן להתייחס כתחלואה גם לליקויים מאובחנים שונים (למשל הפרעות קשב וריכוז, חרדה ודכאון, סף פרכוס נמוך וכדומה).

נכות מאופיינת על פי אחוזי נכות. נכים לרב זוכים להטבות והקלות מסוימות כגון הקלות מיסוי שונות אשר מטרתן לצמצם את השפעת מצבם הרפואי על סיכוייהם להצליח בחייהם האישיים. הקלות אלו יכולות גם כן להוות שיקול בתכנון העתיד האישי של האדם הסובל מנכות.