בשלב ראשון נסתפק בהבחנה "גסה" בין משפחות/קטגוריות עיקריות של השיטות, על פי מאפיינים מסוימים.

הבחנה בסיסית אחת היא בין שיטות איכותניות (quantitative) לבין שיטות כמותניות ((qualitative.

השיטות האיכותניות מבוססות בראש ובראשונה על שיפוט אישי וידע של מומחים (לפעמים הידע הזה הוא חבוי, וניתן בעיקרון "להציף" אותו בעזרת שיטה מתאימה).

דוגמאות לשיטות איכותניות הן ראיונות עם מומחים וסיעורי מוחות. (יש גרסאות וטכניקות ספציפיות של סיעורי מוחות המתאימות במיוחד לחשיבת עתיד. על כך נרחיב בפרק השיטות).

דוגמאות לשיטות כמותניות הן חיוץ מגמות (Trend Extrapolation) ועקומות צמיחה (עקומות S).

יש לציין שקיימות גם שיטות מעורבות, כלומר שיטות שכוללות מרכיבים איכותניים וכמותניים. למשל, סקרי מומחים.

מקבלי החלטות וקובעי מדיניות נוטים בדרך כלל לשאוף לנתונים כמותיים "מוצקים" שעליהם ניתן לבסס מדיניות. כלומר קיימת הטיה טבעית לטובת השיטות הכמותניות. הבעיה היא, שכדי להשתמש בשיטות כמותניות "טהורות" יש כמובן צורך בנתונים כמותיים, ואלה לא תמיד זמינים או שהשימוש בהם בעייתי כאשר מנסים "להשליך" אותם על העתיד.

חיוץ (אקסטרפולציה) של מגמות על סמך נתונים כמותיים מהעבר וההווה הינו במקרים רבים בעייתי, בלשון המעטה, לאור ההנחה שהשינויים הכמותיים לאורך זמן יהיו דומים למה שקרה בעבר (ראו בהמשך בהקשר לשיטת ניתוח וחיוץ מגמות). בפועל, הדרך כלל נעשה שימוש משולב בשיטות כמותניות ואיכותניות, או בשיטות מעורבות שכוללות באופן מובנה מרכיבים כמותניים ואיכותניים.

הבחנה בסיסית שנייה היא בין שיטות נורמטיביות (Normative) לבין שיטות חקרניות (Exploratory).

בשיטות נורמטיביות נקודת המוצא היא צורך עתידי מזוהה, או עתיד רצוי.  כלומר, מתחילים ממבט אל העתיד ע"י קביעת היעדים והתועלות שרוצים להשיג, ואז חוזרים אל ההווה כדי לראות האם וכיצד ניתן להשיג תועלות אלה, לאור הטכנולוגיות הזמינות (או שיהיו זמינות) ולאור היבטים אחרים.

דוגמאות לשיטות נורמטיביות: מיפוי דרכים (Roadmapping, השלכה לאחור (Backcasting).

בשיטות חקרניות (אקספלורטוריות) נקודת המוצא היא הסתכלות על היבטים הידועים מהעבר או המפציעים בהווה (למשל יכולות טכנולוגיות חדשות). אפשר גם להתחיל מהשאלה "מה יקרה אם..." בנוגע להשלכות של התפתחויות שונות. מכאן מתקדמים אל העתיד תוך ניסיון "להשליך קדימה" את הידע ולהביט אם מירב האפשרויות העשויות להיפתח בעתיד.

דוגמאות לשיטות חקרניות: חיוץ מגמות (אקסטרפולציה), סקרי "דלפי", או ניתוח השפעות צולבות (Cross Impact Analysis).

המינוח "שיטות נורמטיביות" מול "שיטות חקרניות" הינו נפוץ ומקובל, אבל הוא מטעה במקצת, שהרי גם בשיטות נורמטיביות נשאלות שאלות מחקר ומתבצע חקר של הסוגיות הרלוונטיות.

שימוש בשיטות נורמטיביות הינו יעיל במיוחד כאשר קיימת הסכמה על היעדים שאליהם הארגון שואף להגיע. במקרים אלה, השיטות הנורמטיביות יכולות להניב תובנות לגבי קביעת עדיפויות ופעולות בדרך למימוש העתיד הרצוי.

לעומת זאת, יש מקרים שבהם אין הסכמה מוקדמת רחבה על היעדים, או שהארגון מעוניין לבחון באופן בלטי מוטה ו"פתוח" יותר את העתידים החלופיים האפשריים. במקרים כאלה יש יתרון בשימוש בשיטות חקרניות, לפחות בשלבים הראשונים של חשיבת העתיד. במקרים רבים בחשיבת עתיד נעשה שימוש בערוב או תמהיל של שני סוגי השיטות.

סיווג ומיפוי יותר מפורט, המוצג בתרשים הבא, הוצע ע"י R. Popper, וזכה לשם "יהלום העתידים" או "מעוין העתידים".

בגרסתו המלאה זהו מיפוי של  44 שיטות, הממוקמות בתוך צורת ה"יהלום" על פי מקורות המידע העיקריים שעליהם מבוססת כל שיטה. כמו כן, סוג הגופן (או הצבע של הגופן בגרסאות מסוימת של המיפוי) מציין אם השיטה היא כמותנית, איכותנית, או מעורבת.

קודקודי המעוין מציינים ארבע קטגוריות של שיטות, המוגדרות כאמור על פי מקורות המידע העיקריים שלהן.

שיטות המבוססות על יצירתיות: בקטגוריה זאת (הקודקוד העליון של המעוין) יש השפעה משמעותית של דמיון. שיטות אלה נשענות במידה רבה על היצירתיות וההמצאתיות של אנשים המצטיינים ביכולות אלה (לדוגמה, סופרי/ות מדע בדיוני) או על ההשראה שאפשר להפיק מחשיבתם ויצירותיהם.

שיטות המבוססות על מומחיות: ממוקמות קרוב לקודקוד השמאלי. נשענות בעיקר על כישורים וידע של מומחים ובעלי ניסיון בתחום הרלוונטי. בהקשר לזה יש לשים לב להערת אזהרה: גם מומחים עשויים לטעות (כדברי "החוק הראשון" של ארתור סי. קלארק שצוטט בפרק המבוא: "אם מדען מבוגר ומכובד טוען שמשהו אפשרי, קרוב לוודאי שהוא צודק. אבל אם הוא אומר שמשהו בלתי אפשרי, קרוב לוודאי שהוא טועה.").

שיטות המבוססות על אינטראקציה: ממוקמות קרוב לקודקוד הימני של המעוין. כאן הדגש הוא לא אל מומחיות של מומחה יחיד או אפילו קבוצת מומחים, אלא על דיון משותף  (לעתים תוך שיתוף מומחים ומי שאינם מומחים יחד) והחלפת דעות להפריית רעיונות הדדית.

שיטות המבוססות על ראיות: אלה ממוקמות בקרבת הקודקוד התחתון של המעוין. כאן יש משקל עיקרי לעובדות ונתונים מתועדים, וכאו באות לידי ביטוי בעיקר שיטות כמותניות.

התרשים שלהלן הוא גרסה עברית של "יהלום העתידים" ובה דוגמאות של שיטות נבחרות. למתעניינים, מומלץ לעיין בגרסה האנגלית של יהלום העתידים, ובה שיטות נוספות.

מיפוי שיטות נבחרות – בעקבות "יהלום העתידים" של Popper